כותרות TheMarker >
    ';

    אהוד אמיר

    לא גזעי. לא מחוסן. לא מסורס.
    זקוק לסילוק קרציות, לפירעוש ולתילוע.
    עצבני. נוטה לנשוך.
    מרייר תכופות.

    זיתים בתפזורת

    8 תגובות   יום שישי , 1/11/19, 19:53

    אני עומד בסופרמרקט. אדם ניגש אלי ושואל שאלה. מכשיר השמיעה שלי כבוי. אני לא שומע כלום. מכשיר השמיעה שלי תמיד כבוי בסופר. אין מה לשמוע בסופר.

     

    אני שואל: "מה?"

     

    הוא חזר על דבריו בקוצר רוח. לא הצלחתי לקרוא את שפתיו. לפעמים אני מצליח. לרוב לא.

     

    אני רואה בהבעת פניו שהוא מרים את הקול. אני מנסה לנחש מה הוא אומר. אלה שפונים אלי במרחב הציבורי שואלים בדרך כלל שאלות סטנדרטיות שאפשר להבין גם בלי לשמוע:

     

    "מה השעה?"

     

    "פה זה האוטובוס?"

     

    "עד כמה אני מטומטם מאחד עד עשר?" (מאה. על לא דבר.)

     

    אני מתייאש מהמשחק. זו כנראה לא שאלה סטנדרטית שאותה אבין גם בלי לשמוע. אני מדליק את מכשיר השמיעה.

    בניגוד למכשיר הישן והטוב, למכשיר החדש הזה לוקח זמן להידלק, כי הוא משוכלל יותר.

    האיש בסופר שואל שוב ושוב ושוב את אותה שאלה, בקוצר רוח גובר והולך. אני מחכה שהמכשיר המזוין הזה יידלק. סוף

    סוף זה קורה. המכשיר נדלק. עכשיו אני מבין מה האיש שואל. הוא שואל אם יש פה - בסופר הספציפי הזה - זיתים בתפזורת.

     

    זיתים בתפזורת.

     

    אימה אוחזת בי כשאני קולט מה עשיתי עכשיו: הדלקתי את מכשיר השמיעה שלי ואני מבזבז סוללה יקרה בשביל -

     

    זיתים בתפזורת.

     

    אני לא חושב שאי פעם טרחתי להדליק את מכשיר השמיעה שלי בשביל מטרה כל כך נקלית, כל כך חסרת משמעות

    קיומית, כמו -

     

    זיתים בתפזורת.

     

    לא, אין פה זיתים בתפזורת, אני עונה.

     

    האיש מסתלק. אני מכבה את מכשיר השמיעה. אני שב וצולל לדממה הברוכה באוויר המזגן המקפיא, בין המדפים הארוכים של הסופרמרקט הענק.

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        אתמול 22:37:

      לא רק בחו"ל, גם כאן בארץ

      https://www.ereverev.co.il/Article.asp?id=41992

       

      צטט: רונית אברהם 2019-11-09 16:54:50

      האם כתבת את הפוסט בעקבות הפרסום על הנכונות של רשת מזון גדולה (בחו"ל לא בארץ) להתחשב במי שהרעש מהווה מטרד בלתי נסבל (אוטיסטים ואחרים שיש להם בעיה בוויסות חושי)?

      אישית, פעמים רבות הייתי שמחה לאפשרות לכוונון אישי של מתקפת הרעש מסביב - באולמות חתונה בקניונים ואפילו אצל כמה מהשכנים. בינתיים לצערי, סובלת (בשקט הסנני).

      שבוע טוב. 

        15/11/19 17:25:

      חבר יקר

      אני שמחה בשבילך שיש לך מכשיר שמיעה והוא משפר את איכות חייך

       ובהערה / הארה  חיובית:

      אני בטוחה שזה לא היה כל כך נורא שאם כבר הדלקת את מכשיר השמיעה

      בשביל שאלה של מישהו ולהכווין אותו לעמדת החמוצים.

      * שבת טובה ורגועה

        13/11/19 11:53:
      רונית - שמעתי על הפרסום. יוזמה מבורכת. אבל כתבתי בלי קשר. ותודה לכל המגיבים.
        9/11/19 16:54:

      האם כתבת את הפוסט בעקבות הפרסום על הנכונות של רשת מזון גדולה (בחו"ל לא בארץ) להתחשב במי שהרעש מהווה מטרד בלתי נסבל (אוטיסטים ואחרים שיש להם בעיה בוויסות חושי)?

      אישית, פעמים רבות הייתי שמחה לאפשרות לכוונון אישי של מתקפת הרעש מסביב - באולמות חתונה בקניונים ואפילו אצל כמה מהשכנים. בינתיים לצערי, סובלת (בשקט הסנני).

      שבוע טוב. 

        8/11/19 20:55:
      באמת מיותר היה לבזבז זמן סוללה יקר- בשביל איש שכל מה שהוא רואה לנגד עיניו הם זיתים בתפזורת.
      תודה על תובנות ... (גמני לא שומעת טוב, אבל אצלי זה יותר... רעשים שמכסים על מה שראוי לשמוע. כך שכולי קנאה...)
        8/11/19 10:14:
      נהניתי, אהוד. שבת שלום, עמוס.
        8/11/19 08:54:
      על זה (אולי...) כתב פעם ניטשה: אנושי, אנושי מדי. נעניתי פעם לאתגר של אדם עיוור. התהלכתי יום שלם עם כיסוי על עיניי. זאת הייתה חוויה מרטיטה, כמעט טראומטית. אחריה החלק האמפטי שבי הפך לרגיש עוד יותר, רגיש עד כדי כאב. מעבר לשליחת חיבוק (וירטואלי) לך, מה עוד אוכל לעשות?, אולי..., אולי להמשיך להיות אמפטי ורגיש עד כאב. כן, זהו. להמשיך.

      ארכיון

      פרופיל

      אהוד אמיר.
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין